הַטֶּבַע אֵינֶנּוּ מַשְׁלִים עִם בָּנָיו
וְאֵינוֹ מִתְחַשֵּׁב בְּמָקוֹם וּבִזְמַן

מִתַּחַת רַגְלֵינוּ גּוֹאֶה לֵב הָאָרֶץ
וְכָל אִישׁ עוֹצֵם אֶת עֵינָיו שַׁאֲנָן

בְּבִטְנָהּ אֵשׁ יוֹקֶדֶת וְהִיא מַמְשִׁיכָה
לְהַקִּיף אֶת שִׁמְשָׁהּ בִּנְתִיבָהּ הַיָּשָׁן

רְעִידוֹת אֲדָמָה עֲלוּמוֹת בִּקְרָבֶיהָ
וְאֵין הַיּוֹדֵעַ אֶת סוֹד פְּרִיצָתָן

רַבּוֹת הַסְּבָרוֹת שֶׁבִּקְּשׁוּ לְחָשְׂפוֹ
וְכָשְׁלוּ מִלִּמְצֹא לוֹ פֵּרוּשׁ וּמוּבָן

חַשְׁמַל הוּא הַשֹּׁרֶשׁ לַכֹּל, הַגּוֹרֵם
לְעוֹלָם זֶה לָנוּעַ לְכָאן וּלְכָאן

אַךְ יֵשׁ גַּם בּוּרִים וְעַמֵּי אֲרָצוֹת
הָרוֹאִים בָּזֶה רֶמֶז לְאֶצְבַּע שָׂטָן

וְיֶשְׁנָם הַסְּבוּרִים שֶׁהָאָרֶץ כֻּלָּהּ
נִשֵּׂאת עַל מִצְחוֹ שֶׁל שׁוֹר מְקֻרְנָן

מערבית: יותם בנשלום

ג'מיל סידקי א־זהאווי (1863-1936) נולד בבגדאד העות'מאנית להורים ממוצא כורדי וטורקמני. כבן לאיש־דת, זכה א־זהאווי בילדותו לחינוך דתי. לאחר מכן עבר לאיסטנבול ושימש בה כפקיד במנהל העות'מאני וכמרצה לערבית באוניברסיטת איסטנבול. באיסטנבול גם נחשף לראשונה לשירה מודרנית. במקביל לעבודתו הפקידותית ולהצטרפותו לתנועת "הטורקים הצעירים" במפנה המאה ה־20, תוך שהוא עובר בין איסטנבול ובגדאד, החל א־זהאווי מפתח את שירתו. עם חזרתו לבגדאד בראשית תקופת המנדט הבריטי ובראשית עידן העצמאות העיראקית, נבחר לשמש כחבר פרלמנט ובמקביל כתב ולקח חלק בחיי היצירה בעיר. כתב שירים בערבית אך גם בכורדית, טורקית ופרסית, ונחשב עד היום לאחד מגדולי המשוררים הערביים בעיראק ומחוץ לה ולאחד מחלוצי המחדשים במבנה השירה הערבית.