רְאִי אֶת הַמִּדְבָּר

הוּא סָדוּק עַד עָמְקֵי כְּאֵבָיו

מְפוֹרָר

מְדֻרְדָּר.

מִסְתַּכְּלִים עָלָיו אוֹמְרִים

כַּמָּה הוּא חָזָק

וְלֹא יוֹדְעִים

שֶׁבְּסוֹדֵי מְעָרוֹתָיו נִקְווֹת דִּמְעוֹת הַמֶּלַח

נְטִיפֵי עֶצֶב מִתְמַשְּׁכִים בְּמַחְשַׁכָּיו

הֲיִי שְׁבוּרָה כְּמוֹ מַעְיָן

הַהֶעְתֵּק הִכָּה בּוֹ הַפְתָּעַת נֶצַח

וְהוּא שׁוֹתֵת מֵאָז, שׁוֹתֵת

נִגָּר

הֲיִי אַתְּ, כְּמוֹ שֶׁאַתְּ בָּעֲלִיּוֹת

כְּפוּפָה, שׁוֹתֶקֶת, מִתְקַדֶּמֶת לְאַט,

וּמְנִיחָה לְטִפּוֹת הַזֵּעָה לִזְלֹג

אֶת תְּשִׁישׁוּתֵךְ הַמִּתְנַשֶּׁמֶת

עַד פְּסָגוֹת