חתך
כָּל קֶרַע בְּלִי בֶּהָלָה הוּא לֹא קֶרַע,
אֶלָּא עִם אֶצְבַּע זְבוּבִית עַל הַבֶּרֶךְ,
אֶלָּא בְּקוֹמַת גָּלֶרְיָה.
נְשִׁיכָה בַּכָּרִית
וְאָז הַקֶּרַע הוּא חֲלוֹם,
שַׁעַר בֶּהָלָה נִסְגָּר.
בֵּין מַעֲבָרִים, עִם הַשֵּׂעָר הַמְּיֻתָּר,
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ, מוֹרָן.
פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה אָבוֹא לְהִתְאָרֵחַ.
אֲנִי אָסִיר בִּשְׁאָר הַזְּמַן,
מִתְגַּעְגֵּעַ עַל דַּרְגָּשׁ בַּהֲסָבָה
מִדְּמוּת לִדְמוּת.
יוֹמְיוֹם פָּרוּם בְּתָא עָרוּם,
כְּלוּם וְשׁוּם דָּבָר שֶׁל הַשְׁגָּחָה.
אידיליה
עֵרָן נוֹטֶה לְמֶחֱווֹת עֲמוּסוֹת.
עֲרִיסָה מִינְיָאטוּרִית מֵעֵץ מְעֻשָּׁן
הִיא בֶּטַח לֹא דָּבָר מַרְגִּיעַ.
הִגַּשְׁתִּי עֶלְבּוֹן בִּתְמוּרָה:
זֶפֶת כְּלוּאָה בָּרֵאוֹת
וְסֶרֶט שֶׁיִּבְחַר,
חֶזְקַת הַחַפּוּת שֶׁיֻֻּחֲדָּה בִּשְׁבִילוֹ
(אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה,
אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ רָמַת–גַּן).
הַקִּרְבָה מַעֲנִישָׁה, הַמַּזָּל רָע.
רַעַשׁ מְבֹרָךְ
לֹא נַעֲשָׂה בָּעֲרִיסָה.
סוֹד הָאֲחִיזָה כִּמְעַט דָּלַף:
כִּבְיָכוֹל אַתָּה דּוֹמֶה לִבְנֵי–אָדָם,
אֲבָל אַתָּה עֵרָן.
שלומי
"שָׁם סִירָה הָיִיתִי, עַפְעַפֶּיךָ לִי מִפְרָשׂ" | תרצה אתר
הָאֱנוֹשׁוּת הִיא מְעַרְבֹּלֶת שֶׁל תְּמִימוּת דֵּעִים.
אַתְּ, סִירֶנָה שֶׁל זֹהַר וְשִׁנּוּי,
שָׂמָה מַעֲצוֹר,
מִשְׁעֶנֶת גַּאֲוָה בְּהֶעְדֵּר סִבָּה לִחְיוֹת.
תַּנִּינִים קְדוֹשִׁים שֶׁל אֵבֶל מַמָּשִׁי
דּוֹרְכִים עַל אִי שֶׁאַתְּ נוֹשֶׁמֶת בּוֹ
מֵעַל וּמֵעֵבֶר לַקֶּצֶב הָרָגִיל.
אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת שֶׁאַחֲזִיק לָךְ אֶת הַיָּד,
וְכָל עוֹד אֲנִי שָׁרָה,
אַתְּ נִלְחֶמֶת עַד הַסּוֹף.
הַגְּבוּרָה שֶׁל שְׁתֵּינוּ יַחַד
מַרְדִּימָה תַּנִּין–תַּנִּין, מַצְעִידָה אֶת הַגַּלִּים,
בִּטּוּל גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בְּשֵׁם הַחֲבֵרוּת.
את בלבד
לנטע
שַׁלִּיט עַל הָאָבִיב, עָמִית עָמַד
מֵעַל לְמַאֲגַר הַמַּיִם,
מִשְׁלַחַת שֶׁל מַלְאָךְ אֶחָד,
הוֹרִי וּמְעֹרָב בְּשֶׁמֶשׁ.
הֵד עִכּוּב בִּשְׂדֵה מוֹקְשִׁים
נִשְׁמָע כְּמוֹ שִׁיר טִיּוּל,
וּמֵעַל הַמַּאֲגָר הָיָה עָמִית גָּלוּי,
צֵל מַלְאָךְ חוֹזֵר
וּמוֹבִיל אֶל הַשִּׁגְרָה.
אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ.
אֵין רֶוַח בְּלִי צָרָה.
בּוֹאִי נְחַכֶּה עַד צֵאת הָעֲרָבָה
עִם רֶבַע תַּאֲוָה וְחֶסֶד מְטֻשְׁטָשׁ,
סִכּוּי וְעוֹד סִכּוּי.
תאולוגיה
תּוּכַל לִחְיוֹת בְּעוֹלָם
שֶׁאֱלֹהִים מֻבְלָע בּוֹ אוֹ בְּעוֹלָם
שֶׁהוּא צוֹפֶה חִיצוֹנִי.
מַה תַּחְלִיט, אִיתָמָר,
לִכְבוֹד הַמִּשְׁפָּחָה.
תּוּכַל גַּם לֹא לַעֲנוֹת,
וּבְעֶצֶם זֶה לֹא מְשַׁנֶּה בִּכְלָל,
אֵיפֹה אֱלֹהִים הָיָה בְּשַׁבָּת
כְּשֶׁהָיִינוּ מִשְׁפָּחָה דְּחוּפָה בַּגֶּשֶׁם
וְהָעוֹלָם הָיָה שָׁזוּר לְלוּלָאוֹת,
לִצְרוֹר אוֹתִיּוֹת עַל הָרִיסִים שֶׁלְּךָ.
הָעִקָּר שֶׁהִגַּעְתָּ מוּכָן לָעוֹלָם,
מְחֻסְפָּס, מְהַסֵּס וְסוֹבֵל אֶת הַזִּיּוּף,
נִלְהָב מִטְּוִיסְט בַּעֲלִילוֹת.
דימוי מלווה: רון וינטר, פארק, דיו על נייר
רוצים לשמור לאחר כך?
רכשו מנוי וקבלו גישה מלאה לכל אפשרויות האתר
ברכישת מנוי אתם תומכים ישירות בסופרים, מתרגמים ועורכים