קֹדֶם יוּצְפוּ עָרֵי הַחוֹף.

קוֹמוֹת רִאשׁוֹנוֹת יַבְהִיקוּ בְּתוֹךְ הַכָּחֹל

וּלְאַט יַצְחִין כֵּהֶה וְשֻׁמָּנִי, הַיָּם. 

תַּנִּינִים בְּמֶרְכְּזֵי קְנִיּוֹת יַצְלִיפוּ בִּזְנָבָם 

אוֹ יָצוּפוּ

כְּמוֹ גּוֹנְדּוֹלוֹת הֲפוּכוֹת,

שִׁלְטֵי חֲנֻיּוֹת יְנַצְנְצוּ

בְּעֵינֵיהֶם הַצְּהַבְהַבּוֹת.

שׁוֹשַׁנּוֹת יָם יִפְרְשׂוּ זְרוֹעוֹת אֶל אִצְטְרֻבְּלֵי בְּרוֹשִׁים,

מְכָלִיּוֹת יִסָּחֲפוּ,

מֶדוּזוֹת יְרַחֲפוּ כְּמוֹ פַּעֲמוֹנִים כְּחֻלִּים.

הַסְּפִינָה ׳סַנְטָה מָרִיָה׳

תִּתְרַסֵּק אֶל חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה וְתֵעָצֵר.

בְּקוֹמַת גַּג יַלְדָּה בִּמְצוֹפֵי בַּרְוָז

תְּכַרְסֵם אִישׁ־גִ'ינְגֶ'ר וְתַבִּיט בַּמַּיִם גּוֹאִים.

"זֶה עָמֹק?" תִּשְׁאַל.

אִמָּהּ, תַּפְסִיק לְרֶגַע

נְשִׁיפָתָהּ בְּגַלְגַּל הַיָּם,

תִּתְנַשֵּׁם וְתַעֲנֶה, פָּנֶיהָ לְבָנוֹת,

״הַגַּלִּים הַקְּטַנִּים מִתַּחַת לַדֶּלֶת

קְרוּיִים אֲדָווֹת

וּמוֹחַ שֶׁל תַּנִּין שׁוֹקֵל כְּמוֹ חָמֵשׁ עוּגִיּוֹת״.